בעדות בפני ועדת השירותים המזוינים של הסנאט, עלה ראש המטה של חיל האוויר, גנרל דיוויד אלווין לכותרות כאשר גידור לגבי הגודל האולטימטיבי של ריידר B-21 קנה, ומסביר שטכנולוגיות חדשות עשויות להחליף את המטוס עד סוף שנות ה-2030.
"אני חושב שיש התקדמות טכנולוגית אחרת שהיינו יכולים לראות כדי להיות מסוגלים להגדיל את [ה-B-21] ולקבל תמהיל טוב יותר... לפני שנתחייב על [ה-B-21] בתור הפלטפורמה [שתשמש עמוד השדרה של כוח המפציצים העתידי] מעבר לכך", הוא הסביר.
זהו הימור על חזון טכנולוגי היפותטי ומרוחק. זה לא הזמן להציע לחיל האוויר לחזור לרכישת B-21. נדרשת יכולת לחימה אמינה במסה, בהינתן היקף האיומים שלנו באזורים מרובים, ה תפקיד ייחודי משחק מפציצים והשבריריות של מפעל התקיפות לטווח ארוך שלנו לשימוש חוזר.
בהתחשב בטווח הגלובלי שלהם, ביכולת לשאת מטענים גדולים ובחמקנות ללא תחרות, מטוסי B-21 ישחקו תפקיד מכריע במשימות המשתרעות על הספקטרום המבצעי. בתקופות שלום, הם ירתיעו יריבים, ירגיעו בעלות ברית ויעצבו לטובה אזורים שהם קריטיים לאינטרסים הלאומיים שלנו. בעתות עימות, הם יוכלו לפגוע במספר רב של מטרות בים וביבשה עמוק מאחורי קווי האויב, ולשמש כצמתי מידע מרכזיים כחלק מה- קומפלקס שליטה ובקרה משותף לכל התחומים. זה כרוך באיסוף נתונים עם חיישנים משולבים, עיבוד מידע על שטח הקרב בקצה הקרב, שיתוף פעולה עם נכסי משימה אחרים ויצירת אפקטים לא קינטיים וקינטיים מכריעים. שום מערכת נשק אחרת לא יכולה לעשות זאת.
ארה"ב היא המדינה היחידה בעולם החופשי עם מפציצים. טילים ארוכי טווח אולי מסוגלים לפגוע במטרות רחוקות, אבל הטילים האלה בשווי מיליוני דולרים עולים יותר מדי לשימוש בהמוניהם וקלים יותר להפלה, והבסיס התעשייתי יתקשה לחדש אותם. אוקראינה ו ישראל לקיים שיעורי מופת בנושא זה.
למרות הערך שכוח המפציצים של חיל האוויר מספק, הוא זכה לצמצום בעשורים האחרונים. ארצות הברית סיימה את המלחמה הקרה עם כ-400 מפציצים. היום, יש לו הערכה של 141, ורק על 59 זמינים ללחימה בכל זמן נתון. הגיל הממוצע של כוח זה הוא כמעט בן חצי מאה. למעשה, ארה"ב מחזיקה כיום רק ב-20 מפציצים חמקנים - B-2s - עם יכולת ההישרדות הדרושה כדי לחדור להגנת האויב.
גם דברים לא אמורים להשתפר בקרוב. מנוע מחדש של מטוסי B-52, למרות שחשוב, ייקח חלק ניכר מהמלאי הזה במצב לא מקוון לתקופה רב-שנתית החל מהעשור הזה. לצורך ההקשר, ה-B-52 חגג זה עתה יום הולדת 72 לטיסת הבכורה שלו; טכנולוגיות חדשות רבות עלו על המקום מאז 1952, אך ה-B-52 נותר עמוד השדרה של כוח המפציצים של העולם החופשי.
ה-B-21 מייצג כעת את המסלול היחיד של צבא ארה"ב להחזיר את יכולת התקיפה ארוכת הטווח שלו ואת יכולתו. הגדלת קצב הייצור המתוכנן של ה-B-21 כעת תהיה מהלך נבון בהתחשב בכל האיומים העומדים בפני ארה"ב וזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות, מכיוון שהיא מבטיחה להיות מערכת הנשק החסכונית ביותר במלאי האמריקאי.
בעוד שטכנולוגיה חדשה עשויה בסופו של דבר להחליף את ה-B-21, רמת החדשנות הזו לא תפותח, תבשיל ותתרבה ברמות רלוונטיות מבצעית במשך עשרות שנים. רקורד הרכישה של משרד ההגנה מלא בסיפורים על יכולות שהיו ממש מעבר לפינה, אבל לקח הרבה יותר זמן ועלו הרבה יותר לשטח ממה שציפינו במקור. אפילו אז, לוקח כמעט עשור לתכנת כסף למערכת נשק חדשה גדולה, לגרום לה לעבוד דרך הקונגרס ואז לספק יכולות על קו טיסה.
בהתחשב בעובדה שה-B-21 כבר מייצג טכנולוגיות חדישות וחסרות תחרות, התקווה שהדבר הבא יהיה בוגר ומוכן לרכישה בקנה מידה עד אמצע שנות ה-2030 הוא מעבר לסיכון גבוה.
האירוניה בדבריו של גנרל אלווין היא שתוכנית B-21 פועלת בצורה מצוינת. כפי שציין שר חיל האוויר פרנק קנדל באותו דיון, "B-21 הופיע קרוב ללוח הזמנים המקורי עלויות ומספקת יכולת".
תוכניות מעטות יכולות לטעון את הטענה הזו - במיוחד עבור מערכת נשק מתקדמת בעלת יכולת כמו ה-B-21. למעשה, התוכנית פועלת כל כך טוב שחיל האוויר הצליח קציר חיסכון בעלויות של מעל מיליארד דולר ממנו לאורך תוכנית ההגנה לשנים עתידיות לעומת הצפוי.
למה שחיל האוויר ישקול לקצץ תוכנית שמבצעת את זה הרבה לפני שהיא בכלל מקבלת את ה-B-21 המבצעי הראשון? התשובה נמצאת כנראה בעדות הרשמית של מחלקת חיל האוויר, אשר הסביר את בקשת התקציב שלה "לוקח סיכון בטווח הבינוני כדי לאזן את צורכי המוכנות התפעולית המיידית ברמת הסיכון המקסימלי נסבל". במילים אחרות, מכסי תקציב ביטחוני הניעו בחירות קשות בבקשת השנה, והגידור על ה-B-21 הוא ככל הנראה עדות ללחצים שעמם מתמודד חיל האוויר.
ההיסטוריה הוכיחה שבחירות מונחות תקציב מסוג זה הן נבונות בפרוטה ומטופשות.
"נגמר לנו הזמן", המזכירה קנדל מוזהר משתתפים מוקדם יותר השנה בסימפוזיון הלוחמה של איגוד חיל האוויר והחלל. "זה בגלל שבמשך שני עשורים לפחות, סין בנתה צבא שנועד - בנוי למטרות - להרתיע ולהביס את ארצות הברית אם נתערב במערב האוקיינוס השקט".
הוא בדיוק צודק. לכן יש לרכוש מטוסי B-21 בקצב ובהיקף החל מהעשור הזה שמתיישרים עם הדרישה הפרגמטית והצורך להרתיע עימותים באוקיינוס השקט, באירופה ובמזרח התיכון. זה לא הזמן להצביע על פתרון תיאורטי עתידי. כמנהיג הגנה פעם העיר: "אם זה תמיד על 'תוכנית הבאה', לעולם לא תהיה לך תוכנית בכלל."
אל"מ בדימוס של חיל האוויר האמריקאי מארק גונזינגר הוא מנהל המושגים וההערכות היכולות העתידיות במכון מיטשל ללימודי תעופה וחלל.
- הפצת תוכן ויחסי ציבור מופעל על ידי SEO. קבל הגברה היום.
- PlatoData.Network Vertical Generative Ai. העצים את עצמך. גישה כאן.
- PlatoAiStream. Web3 Intelligence. הידע מוגבר. גישה כאן.
- PlatoESG. פחמן, קלינטק, אנרגיה, סביבה, שמש, ניהול פסולת. גישה כאן.
- PlatoHealth. מודיעין ביוטכנולוגיה וניסויים קליניים. גישה כאן.
- מקור: https://www.defensenews.com/opinion/2024/04/23/now-is-not-the-time-to-scale-back-on-the-b-21-bomber-program/
