אירוע ה-COP28 בדובאי בדצמבר התקיים על רקע של פליטות עולמיות שהמשיכה לעלות בשיעור של 1.5% בשנה, כאשר הן צריכות לרדת ב-7% מדי שנה עד 2030, על פי כמה הערכות, כדי לשמור על תקוות הסכם פריז. פרשנים היו מודאגים מהתפקיד המכריע שהוכן לכאורה לטכנולוגיות להסרת פחמן.
ההתחייבות הראשית של COP28 הייתה ההבטחה לעבור מדלק מאובנים. זה תואר כ"ציון דרך היסטורי" על ידי סר דיוויד קינג, מייסד ויו"ר קבוצת הייעוץ למשברי אקלים, ו"התפתחות שנראתה כמעט בלתי אפשרית אפילו לפני שנתיים".
"אבל עלינו להיות מודעים לכך שזה המינימום המינימלי", אמר. נראה שגם פרשנים רבים מאמינים כי "הקונצנזוס של איחוד האמירויות הערביות" - כפי שכונתה העסקה - משאיר שפע של מרחב להמשיך לשרוף דלקים מאובנים, תוך שהוא גם חסר מאוד את ההתחייבויות הכספיות הנדרשות למימוש מטרותיה. קינג המשיך: "הבטחת 1.5C יישאר בת קיימא תדרוש מחויבות מוחלטת למגוון צעדים מרחיקי לכת, כולל הפסקת דלק מאובנים מלא, השקעה מסיבית בטבע, שינוי מערכות מזון גלובליות והסרת פחמן בקנה מידה עצום".
דלקים מאובנים הוזכרו לראשונה בטקסט של COP לפני שנתיים, ב-COP26 בגלזגו. כפי שציין אלכסיס מקגיוורן מאוניברסיטת אוקספורד בימים שקדמו לסיום האירוע השנה, "COP28 הוא שדה הקרב לשפה על 'הפסקת דלק מאובנים' שתיכלל בכל הסכם סופי".
האם זה ילווה במילה "ללא הפחתה", תהתה, בהתייחסה לפליטות דלק מאובנים שאינן נשאבות מיד על ידי שיטות לכידת פחמן. הופעתה של המילה תציב את סילוק הפחמן במרכז השגת מטרות הסכם פריז, היא אמרה, למרות שאין הסכמה נחרצת לגבי המשמעות.
אכן, הנוסח הסופי של המסמך מפרט את אחת הפעולות כ: "הפחתה מהירה של פחם ללא הפחתה והגבלת התרת ייצור כוח פחם חדש וללא הפחתה". וזה היה אחד המרכיבים של העסקה שהתקבלה שהדאיגה צופים רבים שחברות דלק מאובנים יורדות מהקרס, ושפינוי פחמן מועבר לתפקיד מכריע יותר.
"יעדי האקלים, הבריאות והפיתוח שלנו נותרים בלתי ניתנים להשגה כל עוד אנחנו עדיין מייצרים דלקים מאובנים", אמר מקגיוורן.
מחבקת את היניקה
CCS הוגדרה כ"שנויה במחלוקת" על ידי עיתונים ופרשנים רבים שסיקרו את האירוע, אך נראה כי הוא מרכיב מקובל יחסית באופק ההפחתה. פרופסור מיילס אלן FRS של אוניברסיטת אוקספורד, אפילו עקץ את הממסד האקלימי על כך שהוא התפרע בהערותיו של נשיא COP, סולטן אל ג'אבר, במהלך האירוע, לפיהם אין מדע מאחורי הדרישות להפסקת דלק מאובנים.
"כדי להגביל את ההתחממות אפילו קרוב ל-1.5 מעלות צלזיוס, עלינו להקטין את השימוש בדלקים מאובנים וגם להגדיל את סילוק הפחמן הדו-חמצני הבטוחה והקבועה.
"זה פשוט לא נכון שכדי לעצור את ההתחממות הגלובלית עלינו להפסיק להשתמש בדלקים מאובנים: מה שעלינו לעשות הוא להפסיק לזרוק את הפחמן הדו חמצני שהם מייצרים לאטמוספירה."
"כל התרחישים של 1.5 מעלות צלזיוס שמאפשרים את זה גורמים לנו להמשיך להשתמש בדלקים מאובנים אחרי שנת 2100, הרבה אחרי שעצרנו אותם ולגרום להתחממות כדור הארץ נוספת על ידי סילוק כל ה-CO2 שהם מייצרים בחזרה מתחת לאדמה.
"כולם, כולל הסולטן אל ג'אבר, מסכימים שנפסיק להשתמש בדלקים מאובנים בסופו של דבר. השאלה היא אם אנחנו יכולים לעשות את זה מהר מספיק כדי להימנע מחרוג מתקציב הפחמן של 1.5ºC על ידי הפחתת ייצור הפחמן הדו חמצני בלבד. והוא צודק, אנחנו לא יכולים. ניצור יותר מדי CO2 ולכן נצטרך להיפטר מהעודפים. זה מה שהמדע אומר".
ואכן, כמעט כל תרחישי הפחמן ששומרים על 1.5 מעלות צלזיוס באופק מכילים מידה מסוימת של CCS, או ללכידת פליטות במקור או הוצאתן מהאטמוספירה באמצעות דברים כמו DAC (או שניהם). עם כמות ה-CCS שיש להשתמש בה נראה כי הדעה משתנה מאוד.
הסתמכות כבדה מדי על CCS אינה מומלצת, אומר המחקר
הסוגיה המכרעת כאן צריכה להיות עלות, לפי ד"ר רופרט וויי מאוניברסיטת אוקספורד.
"כל תקווה שהעלות של לכידת ואחסון פחמן (CCS) תרד באופן דומה לטכנולוגיות מתחדשות כמו סולאריות וסוללות נראות לא במקום."
"הממצאים שלנו מצביעים על חוסר למידה טכנולוגית בכל חלק של התהליך, מלכידת CO2 ועד לקבורה, למרות שכל מרכיבי השרשרת נמצאים בשימוש במשך עשרות שנים".
A ללמוד שפורסם על ידי קבוצתו בתחילת דצמבר, מעריך את העלויות של תרחישי CCS גבוה לעומת נמוך CCS. ממצאיה מצביעים על כך שהבחירה במסלול עם CCS נמוך תהיה זולה בהרבה ממסלול עם CCS גבוה, ויספק חיסכון של כטריליון דולר בשנה. אבל זה לא אומר שמסלול ללא CCS הוא אפילו טוב יותר.
בקיצור, המסמך מגיע למסקנה שעלינו להתייחס ברצינות ל-CCS ולהתחיל לבנות, להגדיל את קצב הבנייה הנוכחי באופן משמעותי, אך רק לכוון אותו למגזרי מפתח, כמו מלט, ו"להרחיק את הרעיון ש-CCS הוא, או יכול להיות אי פעם, פתרון גורף".
היה גם אי-שקט מסוים מצד המשקיפים על אזכור ההסכם של "דלקי מעבר" - שלפי רוב פירושם גז טבעי - שלדברי "יכול למלא תפקיד בהקלת המעבר באנרגיה תוך הבטחת ביטחון אנרגטי".
חשש אחד היה שמדינות בעלות הכנסה נמוכה עלולות בסופו של דבר להצטופף בחובות מתשתיות גז שלא יורשו להשתמש בהן, כפי שציין דיאן בלאק-ליין, נציג מאנטיגואה וברבודה בהערות שדווחו על ידי NewScientst.
מקור נוסף לתסכול היה היעדר כל התקדמות בשווקי הפחמן. המשתתפים לא הצליחו להגיע להסכמה על מסגרת מוסכמת אוניברסלית שתאפשר מנגנון גלובלי לסחר בפחמן. Hæge Fjellheim, ראש מחלקת ניתוח פחמן ב-Veyt, אמר כי מדובר ב"נסיגה בפיתוח פרויקט אשראי פחמן ומשאיר את המשקיעים מבולבלים".
חיובי אחד לכאורה היה על אנרגיה מתחדשת עם "התחייבות משולשת", עם הסכמה ברורה של 100 מדינות להגביר את שאיפתן לגבי פריסת טכנולוגיות כמו שמש ורוח, שתוארה כ"חסרת תקדים" על ידי מנכ"לית מועצת השמש העולמית, סוניה דאנלופ, ו"א ניצחון גדול למעבר האנרגיה".
הישגים מפורסמים אחרים כללו יוזמת שימור מונעת נתונים, עם התחייבויות "לשלב מדדי המגוון הביולוגי בפעולת האקלים".
- הפצת תוכן ויחסי ציבור מופעל על ידי SEO. קבל הגברה היום.
- PlatoData.Network Vertical Generative Ai. העצים את עצמך. גישה כאן.
- PlatoAiStream. Web3 Intelligence. הידע מוגבר. גישה כאן.
- PlatoESG. פחמן, קלינטק, אנרגיה, סביבה, שמש, ניהול פסולת. גישה כאן.
- PlatoHealth. מודיעין ביוטכנולוגיה וניסויים קליניים. גישה כאן.
- מקור: https://envirotecmagazine.com/2023/12/20/tortuous-progress-key-takeaways-from-cop28/
