לוגו זפירנט

הילרי קלינטון: 2024 היא 'גראונד אפס' עבור AI ובחירות

תאריך:

כשמדובר בבינה מלאכותית שעשויה להשפיע על הבחירות, 2024 תהיה "גראונד אפס", לפי הילרי קלינטון. 

זו תהיה שנת בחירות ענקית, עם יותר מארבעה מיליארד בני אדם על הפלנטה הזו זכאים להצביע בסקר כזה או אחר. התפוקה של AI גנרטיבי בכל הפוליטיקה הזו, לפחות, צפויה להיות בלתי נמנעת ב-2024; תמונות עמוקות מזויפות, אודיו מזויף, ודברים דמיוניים כאלה עשויים לשמש בניסיונות לסחוף או לדחות בוחרים, לערער את אמון האנשים בתהליכי בחירות ולזרוע פילוג.

זה לא אומר שאסור לסמוך על שום דבר, או שיהיו בחירות. במקום זאת, כולם צריכים להיות מודעים לבינה מלאכותית, מה היא יכולה לעשות וכיצד ניתן לעשות בה שימוש לרעה.

"זו השנה של הבחירות הגדולות בעולם מאז עלייתן של טכנולוגיות בינה מלאכותית כמו ChatGPT", אמרה מזכירת המדינה לשעבר, הסנאטורית והגברת הראשונה של ארה"ב באירוע של אוניברסיטת קולומביה ביום חמישי שסקר את ההשפעה של למידת מכונה על העולם של 2024 בחירות.

קלינטון, שהפסיד לדונלד טראמפ במירוץ הבית הלבן ב-2016, עשה זאת ניסיון אישי עם בחירות ניסיונות דיסאינפורמציה וכיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיה למטרות מרושעות.

כפי שעמיתת הפאנל מריה רסה, עיתונאית זוכת פרס נובל ומייסדת שותפה של אתר החדשות הפיליפיני ראפלר, אמרה: "הילרי כנראה הייתה נקודת אפס עבור כל הניסויים".

ובכל זאת, כתבות חדשותיות מזויפות ותמונות דוקטור שנדחפו בפייסבוק ובפלטפורמות אחרות של מדיה חברתית לקראת בחירות 2016 היו "פרימיטיביות" בהשוואה ל"קפיצת המדרגה בטכנולוגיה" שהביאה הבינה המלאכותית הגנרטיבית, אמר קלינטון.

"סרטוני לשון הרע עליך זה לא כיף - אני יכולה להגיד לך את זה", הוסיפה. "אבל שיש להם אותם בצורה ש... אין לך מושג אם זה נכון או לא. זו רמת איום אחרת לגמרי".

השר לשעבר לביטחון פנים מייקל צ'רטוף, שהיה גם חבר פאנל בכינוס בקולומביה, אמר שהאינטרנט צריך להיחשב כ"תחום של סכסוך".

בעולם שבו אנחנו לא יכולים לסמוך על שום דבר, ואנחנו לא יכולים להאמין באמת, לא יכולה להיות לנו דמוקרטיה

"מה שבינה מלאכותית מאפשרת ללוחם מידע לעשות הוא לקבל מידע מוטעה מאוד ממוקד, ובמקביל לעשות זאת בקנה מידה, כלומר אתה עושה את זה למאות אלפים, אולי אפילו מיליוני אנשים", הסביר צ'רטוף.

במחזורי בחירות קודמים, אפילו אלה שהתרחשו רק לפני עשור, אם מפלגה פוליטית או אישיות ציבורית שלחו באופן אלקטרוני הודעה "מתלהטת" על מועמד או נבחר ציבור, ייתכן שהמסר הזה היה מושך כמה מצביעים - אבל סביר להניח שגם הוא סבר להבעיר ולדחות רבים אחרים. 

כיום, לעומת זאת, המסר "ניתן להתאים לכל צופה או מאזין בודד, שפונה רק אליהם ואף אחד אחר לא יראה אותו", אמר צ'רטוף. "יתרה מכך, אתה יכול לשלוח את זה בזהות של מישהו שמוכר ומהימן על ידי הנמען, למרות שגם זה שקרי. אז יש לך את היכולת באמת לשלוח מסר מאוצר שלא ישפיע על אחרים בצורה שלילית".

בנוסף, בעוד שהתערבות בבחירות בבחירות דמוקרטיות קודמות ברחבי העולם כללה מאמצים לערער את האמון או להניף קולות כלפי מועמד מסוים או הרחק ממנו - כמו זו של רוסיה התערבות פגע ופספוס בשנת 2016 ואיתה פריצה והדלפה של מקרון שנה לאחר מכן בצרפת - איומי הבחירות השנה "מסוכנים אפילו יותר", אמר צ'רטוף. 

בכך הוא מתכוון לסוג של גרסה סופר-טעינה של AI של שקר גדול דונלד טראמפ רקח ודחף לאחר שהפסיד בבחירות לנשיאות ב-2020 לג'ו ביידן, שבהן המפסיד טען בטעות שנשדד לו ניצחון שלא בצדק, מה שהוביל לסערת הקונגרס ב-6 בינואר על ידי נאמני MAGA.

מה אם תמונות או סרטונים מזויפים יכנסו לתודעה הקולקטיבית - מופצים ומוגברים באמצעות מדיה חברתית ואפליקציות וידאו - שמקדמים סוג כזה של נרטיב שקרי, וגורמים למספר גדול של אנשים ליפול לזה?

"תאר לעצמך שאנשים יתחילו לראות סרטונים או שמע שנראים כמו דוגמאות משכנעות לבחירות מזויפות? זה כמו לשפוך דלק על האש," אמר צ'רטוף. "יכול להיות לנו עוד 6 בינואר."

זה, הוסיף, משתלב במטרות של רוסיה, סין ומדינות אחרות לערער את הדמוקרטיה לזרוע כאוס חברתי. "בעולם שבו אנחנו לא יכולים לסמוך על שום דבר, ואנחנו לא יכולים להאמין באמת, לא יכולה להיות לנו דמוקרטיה."

במקום לדאוג שאנשים יטעו על ידי זיופים עמוקים, צ'רטוף אמר שהוא חושש מההפך: שאנשים לא יאמינו שתמונות אמיתיות או אודיו הם לגיטימיים, כי הם מעדיפים מציאויות אלטרנטיביות. 

"בעולם שבו סיפרו לאנשים על זיופים עמוקים, האם הם אומרים שהכל הוא זיוף עמוק? לכן, אפילו ראיות אמיתיות להתנהגות רעה יש לדחות", אמר. "ואז זה באמת נותן רישיון לאוטוקרטים ולמנהיגי ממשלה מושחתים לעשות מה שהם רוצים". ®

ספוט_ימג

המודיעין האחרון

ספוט_ימג