לוגו זפירנט

האם וול סטריט יכולה להשפיע על התפתחות הבינה המלאכותית?

תאריך:

בינה מלאכותית, במיוחד AI גנרטיבי, ממשיכה להבטיח שיפור עצום בפריון לתעשיות רבות, כולל בנקאות וביטוח.

בינה מלאכותית מציבה גם אתגרים רבים, המתבטאים בנטייתה להזיות. אחר הוא הפוטנציאל להתעללות. זה יכול לנבוע מהטיות לא מודעות במערכות אימון נתונים, שגורמות לתוצאות מפלות עבור אנשים צבעוניים. זה יכול גם לשקף את האופן שבו מערכות genAI מתוכנתות, כפי שמעידה המערכה האחרונה על תמונות "התעוררות" של אפיפיורים או דמויות היסטוריות אחרות שנראות כל דבר מלבד גברים לבנים.

במקרים הקיצוניים ביותר, מנהלי נכסים יכולים לפנות ל-AI לצורך מחקר או אפילו מסחר בתיקים. הזיות עלולות להרוס חברה; כמו לנסות להסביר לרגולטור מדוע בוט גרם לקריסת פלאש.

סביר להניח ש-AI לא ישוחרר בצורה כל כך דרמטית, אבל אפשר להפעיל אותו בדרכים עדינות יותר. למעשה, זה כבר כך.

בנקים, חברות ביטוח ופינטק כבר משתמשים בכלי בינה מלאכותית כדי לקבל דירוג אשראי או לחתום פוליסות. הענף נמצא בסיכון שלא יוכל להסביר ללקוח ממורמר מדוע נמנעה ממנו הלוואה, למשל.

הבעיה היותר ארצית היא מתי ניתן ליישם AI. לדוגמה, ניתן להשתמש בתוכנה כדי לנתח פלט של מישהו מהמדיה החברתית כדי לשפוט את מצבו הנפשי, מה שיכול לשמש כדי לתמחר מוצר פיננסי. זה מעלה הרבה שאלות.

האם יש לאפשר לחברות לשקול נתונים כאלה? אם לא, אילו תחליפים הם יבדקו כדי לקבל מבט על לקוח פוטנציאלי? מהי פרטיות וכיצד היא נאכפת?

תסדיר, בבקשה

התשובה הטבעית לשאלות כאלה היא להביא את הרגולטורים. עדיף לפתח מערכת כללים ניטרלית כדי לרסן את הדחפים הגרועים ביותר של החברה. קל יותר גם לתת לרגולטורים לעשות את המשימות הכבדות - ולשמור על החופש למשוך בכתפיים אם לא.

נדרשת רגולציה, אבל האם זה מספיק? אולי, אבל רק אם תעשיית הפיננסים תהיה מרוצה להשאיר את החדשנות לביג טק ולזן החדש של סטארט-אפים בינה מלאכותית.

כשזה מגיע ל-AI, המציאות היא שרגולטורים לעולם לא יוכלו לעמוד בקצב. זה לא דבר רע: אנחנו מצפים שהחדשנות תגיע מהמגזר הפרטי. אבל האופי של AI מקשה על הרגולציה.

ראשית, יש מעט אנשים שעובדים ברגולטורים שיש להם מומחיות עמוקה בלמידת מכונה וכלי AI אחרים, שלא לדבר על genAI.

שנית, שמירה על קשר בעולם הזה דורשת פיקוד על מערכים עצומים של GPUs, יחידות עיבוד גרפיות, שבבי עמוד השדרה שמניעים יישומי בינה מלאכותית וחומרה של מרכזי נתונים המרכיבים את הענן.

תעשיית הבינה המלאכותית כוללת סטארטאפים כמו OpenAI, שחקני ביג טק כמו מיקרוסופט ומטה, מומחי שבבים כמו Nvidia וספקי ענן כמו AWS. לענקים האלה יש משאבים עצומים באופן ייחודי שמרכזים את הכישרון הטוב ביותר - ורוכשים את כוח המחשוב להפעלת מערכות AI.

לא רגולטורים ולא ארגונים יכולים לקבוע את סדר היום כל עוד זה יישאר כך.

כוח קנייה

גופים רגולטוריים יכולים לנסות לקבוע כללים - והם צריכים, כי הם יכולים לעצב את הנורמות הבסיסיות - אבל הם ייאבקו להתמודד עם הניואנסים של איך למנוע מבנקים ואחרים להשתמש לרעה במערכות AI.

אבל יש חלופות. האחת היא להסתכל אחורה כיצד ממשלות עזרו לתמוך בכלכלות החדשנות שלהן בימים הראשונים. לדוגמה, עמק הסיליקון חייב הרבה מהצלחתו לתוכניות הרכש האדירות של נאס"א והצבא האמריקאי בשנות החמישים והשישים.



באופן דומה, רק לממשלות יש פוטנציאל להשתכשך בשוק של תשתית בינה מלאכותית ולרכוש GPUs עבור תוכניות המחקר שלהן שיכולות להתאים לקנה המידה של Big Tech. זוהי דרך אחת לקבוע סטנדרטים, באמצעות השתתפות ומנהיגות, במקום לנסות ללא סוף לעמוד בקצב על ידי כתיבת כללים נוספים.

מה לגבי שירותים פיננסיים? עד כה אין שום סימן לכך שממשלות מוכנות למלא את התפקיד הזה, מה שמותיר תעשיות אחרות לחסדי ביג טק.

הלקח דומה: וול סטריט צריכה להפוך ללקוח כל כך חשוב לביג טק שהיא יכולה לקבוע סטנדרטים לאופן הטיפול בבינה מלאכותית.

הבעיה היא בגודל. אפילו ל-JP Morgan אין את הכוח להשתוות למיקרוסופט בזירה הזו. זה לעולם לא יכול להצדיק את העלות.

AI בקוד פתוח

אבל מה לגבי התעשייה כקבוצה? האם יש דרך לביג פיננסים - בליגה עם פינטקים מובילים ברחבי העולם - לאסוף משאבים ולהפוך ללקוח אסטרטגי?

הבנקים לא רגילים לשחק ביחד. גישה כזו תהיה זרה לחלוטין.

מצד שני, הבנקים מתחממים אט אט לקוד פתוח לפיתוח תוכנה. הם מכירים בכך ששיתוף קוד עבור פונקציות רבות שאינן הליבה - היותם שחקני קהילה במקום בעלים קנייניים - יכול ליצור תוכנה איכותית וגמישה יותר.

האם קוד פתוח עובד עבור genAI?

התשובה לא ברורה. כמה טכנולוגיות ביג במרחב הזה היו פתוחות עם הפיתוח שלהן, כמו Meta, המאפשרת לסטארט-אפים בינה מלאכותית להוריד ולהתאים חלק מהדגמים שלה.

תקני תעשייה עבור קוד פתוח דורשים לאפשר את כל מקרי השימוש, אך מעט סטארט-אפים של genAI עומדים בקריטריונים הללו. רובם, כולל ה-OpenAI המכונה באופן אבסורדי, מפעילים חנות סגורה.

הסיבה לכך היא ש-genAI אינו כמו קטגוריות אחרות של תוכנות. קוד המקור הוא רק רכיב אחד. חשוב לא פחות הוא נתוני ההדרכה וכיצד הנתונים הללו מסווגים. כיום אין קונצנזוס בתעשיית הבינה המלאכותית לגבי המשמעות של "קוד פתוח".

הנה הפתח למוסדות פיננסיים. בנקים, בורסות וספקי נתונים מחזיקים ביחד מסה קריטית של נתונים, שרבים מהם ספציפיים לשוקי ההון ולשירותים פיננסיים. בתיאוריה אם היה מנגנון לצבור מידע זה, יכול להיות בסיס לפיתוח משותף של קוד והסטנדרטים הנלווים אליו.

ספקים יתנגדו לכל מהלך שהורס את העסק שלהם; בנקים וחברות ביטוח לא להוטים לשתף פעולה בכל דבר שעשוי להיחשב הליבה. מצד שני, יכולים להיות תחומים בתוך השירותים הפיננסיים שעבור רוב השחקנים אינם הליבה, ואשר בהם פתרון ענף עשוי להיות רצוי. זהות דיגיטלית, תאימות, דיווח והיבטים של ניהול סיכונים עולים כולם בראש.

DigFin יודע שזה רעיון ספקולטיבי מאוד, כזה שאולי לעולם לא יצדיק את המאמץ העצום שיידרש כדי לגרום לזה לקרות. מצד שני, כמה חשוב לתעשייה הפיננסית לעצב את עתידה במקום לחכות באופן פסיבי שעמק הסיליקון יעשה זאת במקומו? זה אולי המקום שבו אנו חוזרים לרעיון של הממשלה כלקוח גדול של AI. כדי שהממשלה תפעל בתפקיד זה, היא זקוקה לתוכניות משלה. הסדרת שירותים פיננסיים בעידן הבינה המלאכותית נראית כמו מקום טוב להתחיל בו.

ספוט_ימג

המודיעין האחרון

ספוט_ימג